התחלתי לכתוב פוסט בנושא, והיה לי הרבה מאוד מה להגיד. הוא התארך והתארך, ומצאתי את עצמי כותבת הרצאה.
אז את ההרצאה המלאה תוכלו לשמוע ממני ממש בקרוב, אבל בינתיים החלטתי לתת לכם דגימה קטנה, כי כן חשוב לי להנגיש את התוכן הזה גם לחובבי המילה הכתובה (וגם- בתכלס- כמה שיותר מהר, כדי לשפר זוגיות של כמה שיותר אנשים).
אני והחצי השני עוד מעט כבר 6 שנים ביחד.
נכון שאנשים נשואים שיקראו את זה אולי יגידו שזה ככה כי אנחנו לא נשואים, כי אין לנו ילדים, יזכירו לי שזה דועך ונחלש עם הזמן, אבל עובדה היא שמחקרים מוכיחים שתקופת ההתאהבות נמשכת לכל היותר כשנתיים, ועבורנו, מן הסתם, התקופה הזו נגמרה מזמן.
אז איך בעצם נמשך הקסם? איך אני מסתכלת על אותו אדם, במשך שנים, רואה את הטוב שבו לצד הדברים שמפריעים לי, לא עיוורת ולא מתעלמת, ובכל זאת, מתמקדת בטוב ובחיובי מתוך בחירה מודעת, רואה בו את אהבת חיי, החבר הכי טוב שלי, והשותף שלי למסע החיים?
אני והוא ישבנו ביחד בהרצאה לא מזמן, דווקא הרצאה שלא קשורה לזוגיות, והמרצה בכל זאת שאל אותנו מה גורם לזוגיות לעבוד. האמת היא שלא היתה לי ממש תשובה. לא משהו מנוסח במילים, בכל אופן.
ידעתי שאני עושה בכל יום בחירות מודעות שהופכות אותי להיות בת הזוג שאני, וידעתי שצריך פרטנר שעושה בחירות מודעות גם בעצמו כדי שזה יעבוד, אבל היה לי קשה לשים את האצבע במדויק על נוסחת הקסם שגורמת להכל להצליח.
עצם הרצון המודע לכתוב על כך בבלוג גרם לי לשבת ולעשות רשימה של נושאים או דרכים שאני עושה בזוגיות שלי ואני חושבת שיכולים לתת לכם השראה, והפעם, כמו שאמרתי, אני מצמצמת (כי הכל ממילא יועבר בהרצאה...) ונותנת רק חלק ממה שאספתי עם עצמי.
להיעלב זו בחירה
דיברתי על כך בפוסט נפרד, בו חשפתי בפניכם דרך שבה על ידי תרגול תגובות אחרות לסיטואציות שפוגעות בנו, אפשר לגרום לתגובות האחרות להפוך לאוטומט. כמו שזה חל מול כל אחד אחר בחיים- כך זה חל גם בזוגיות. כל סיטואציה זוגית בה אני נעלבת, אני יכולה לבחור לנסות לראות מה יתאפשר לי אם אני אגיב אחרת, ואיך אפשר להגיב.
לדוגמה- נניח שאת מבקשת ממנו שיתקן משהו בבית, והוא שכח או לא עשה את זה. את יכולה באוטומט להתעצבן על סדר העדיפויות הלקוי שלו ועל כך שהוא מעדיף לראות כדורגל/ לצאת עם חברים/ לישון מאשר לעזור לך. את יכולה להתחיל להריץ סרטים בראש- אם לא אכפת לו ממה שביקשת ממנו, כנראה שבאופן כללי פשוט לא אכפת לו ממך וכו'.
במקום זאת, יכול להיות שהוא באמת פשוט שכח. אפשר להזכיר לו שביקשת, לחדד שזה חשוב לך, בנחמדות ובנעימים, ולשאול אותו מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו לתקן את זה. פשוט לבחור לא להיעלב מכך- כי אם הוא שכח, או שהיה לו יום קשה והוא רק רוצה לנוח קצת לפני שהוא עושה את זה, או שהוא באמת פשוט לא מבין כמה שזה חשוב לך, כל מה שהוא צריך זו רק תזכורת קטנה.
אני מבטיחה לכם שאם לרגע הוא היה חושב שריב גדול ועלבון היו מונחים על הכף, הוא היה קם ועושה מיד. אבל החוכמה היא לא לגרום לו לחשוב שיתפתח ריב אם הוא לא יעשה כל שתבקשי ממנו, כי מן הסתם זוגיות לא בנויה על פחד וכוחניות, אלא על כבוד ואמפתיה.
למה הוא מתנהג ככה?
אמנם אומרים שאי אפשר לשפוט אדם לפני שמגיעים לנעליים שלו ומבלי שעברנו את המסלול שלו, אבל דווקא בזוגיות, יותר מכל יחסים בין אישיים אחרים, עלינו לוודא שיש לנו את המידע הדרוש כדי לדעת מה עובר על הצד השני, מספיק כדי שנהיה מסוגלים להיכנס לנעליו (מבלי לקחת איתנו את הנעליים שלנו).
נסו (במיוחד ברגע של ריב, למרות שזה הכי קשה) לעצור ולחשוב למה הוא מתנהג בצורה שהוא מתנהג, כאשר התשובה היא בוודאות לא "כדי להרוס לי/ כדי להציק לי/ כדי לעצבן אותי/ כי כואב לו שאני יושבת" וכן הלאה.
כדאי לקחת בחשבון שלפעמים, רק על האדם שקרוב אלינו ביותר אנחנו סומכים שיוכל להכיל את הכאב והכעס שלנו מבלי שההשלכות לכך יהיו חמורות. כלומר- אני לא תמיד יכולה לצרוח על הבוס שלי את כל מה שיש לי להגיד עליו, ולפעמים מי שחוטף את האש הוא דווקא בן הזוג.
הפעם אני רוצה שניקח את הצד שצועקים עליו. כמובן- זה לא לגיטימי ולא בסדר להוציא זעם ותסכול על מי שעומד בדרך, אבל אם רק ננסה לחשוב מה עומד מאחורי הצעקות, אולי נראה שבעצם בן הזוג האהוב שלנו מתפרק מולנו בעקבות משהו אחר שקשה לו או מטריד אותו? יכול להיות שהוא בסך הכל רוצה חיבוק ואמפתיה, ולא ממש מצליח למצוא את המילים כדי לבקש?
אז במקום להחזיר אש, אפשר לנסות למצוא את החמלה בתוכנו, להעניק לו חיוך ומילה טובה, להכיל, לפעמים לשתוק ולא לענות ורק לתת לו לשחרר את שעל ליבו, ולפעמים, בשקט, פשוט להתקרב ולחבק. אין לנו בשביל מה להיעלב, זה לא אפקטיבי ולא משרת אף מטרה, במיוחד אם המטרות שלנו כרוכות בלשמור על זוגיות טובה, יציבה ואוהבת. להיעלב זה פשוט לא חלק מזה.
קחו את שתי הנקודות הללו כחומר למחשבה- מה יתאפשר בחיים שלכם אם תאמצו את השינויים הללו?
אם אתם חושבים שאנשים שאתם מכירים יוכלו לקבל ערך מהפוסט הזה, אשמח אם תפיצו אותו הלאה באהבה.