השבוע החיים נתנו לי כאפה. הם נוטים לתת לנו כאפות כשאנחנו מנסים להתחכם איתם יותר מדי. כשאנחנו לא בהלימה אחת עם הנשמה שלנו, עם הכיוון שנכון לנו. הרבה פעמים אני אומרת את המשפט "אם קשה לך, סימן שאת עושה משהו לא נכון", כדי להזכיר לעצמי שלא הכל קל, אבל הכל מאוד פשוט. והשבוע חטפתי כאפה, כי ניסיתי להתחכם במקום לשמור על פשטות.
השבוע ניקיתי את המשקפת שלי וראיתי פתאום שהפסגה הקרובה של השאיפות שלי רחוקה יותר משחשבתי. זה ממש תיסכל אותי למשך רגע קצר, ואז התאפסתי על עצמי ובחרתי לראות כאן הזדמנות במקום מכשול.
החלטתי, באופן מודע, לראשונה מאז כתבתי את זה, שאני מוכנה לעשות את כל מה שצריך כדי להתקדם אל עבר הפסגה ההיא. להגיד "אין לי זמן" ו"אין לי כסף" הם הרי סתם תירוצים (תראו איך, לא עלינו, כשמשהו רע קורה שמחייב אתכם לפנות זמן וכסף אתם פתאום מצליחים...) שהמטרה שלהם היא להגן עלי מלהתמודד באמת עם הפחדים שלי, אז מה שהחלטתי, כשהחלטתי שאני מוכנה לעשות הכל, הוא ההחלטה להתמודד עם הפחדים שלי, שהם בעצם המכשולים הכי גדולים שלי במסע לכיבוש אותה פסגה. הפחדים הם הסיבה שאני עדיין לא שם, ולמעשה הם הסיבה שלא כבשתי אף אחת מהפסגות שאותן לא כבשתי.
הפחדים משתקים אותי. השיתוק גורם לי לתקיעות, לעמידה במקום. אני הולכת למיליון סדנאות וקורסים, אני יודעת את התיאוריה בעל פה. ובכל זאת, שוב ושוב קשה לי עם היישום. הפחד מציב לי עוד מחסום בדרך.
ממה אני כל כך פוחדת, ואיך אפשר להתמודד?
1. הפחד מכך שההיסטוריה תחזור על עצמה
קרו לי מצבים בהם הדברים לא הסתדרו כמו שרציתי (היום אני יודעת שאלה היו כאפות מהחיים על נסיונות התחכמות), כך שיכול להיות שגם שם כבר היה נטוע בי הפחד הזה, ומכיוון שהאנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מופנית, כבר בעבר, באותם מקרים, יותר התמקדתי בפחד מהכישלון מאשר בחתירה להצלחה, וכך יצרתי לעצמי עוד מאותו הדבר.
אז נכון שזה קרה, נכון שזה כואב, ונכון שיש לי רשימה מאוד ארוכה ומפורטת של פעמים בהן עצרתי ונעמדתי במקום כשהייתי צריכה להתגבר על המכשולים ולהמשיך ללכת. אבל לצד אותה רשימה, ישנה גם רשימה חדשה, שיצרתי לא מזמן כשקולגה העביר אותי תהליך NLP מעצים. הרשימה החדשה מכילה הצלחות. היא מכילה את הפעמים שכן התמדתי, וכן השגתי את התוצאות שרציתי. שכן הגעתי לפסגות גבוהות, שכן המשכתי להתקדם כשהמכשולים קפצו עלי מכל עבר. יש לי תיעודים מרשימים למדי (ואני בטוחה שגם לכל אחד מכם) של המקרים בהם הכל פשוט הסתדר לי כמו שרציתי. אני לא אומרת שזה היה קל, אבל אני אומרת שזה היה באמת פשוט.
אם אני כל כך פוחדת מכך שההיסטוריה תחזור על עצמה, מי אמר לי שזה באמת מה שיקרה?
אם עד עכשיו הרגשתי בחיים שלי שאני נמצאת מאוד קרוב לייעוד שלי אבל רק סובבת סביבו ולא נוגעת בו, ועכשיו אני מרגישה שאני באמת סוף סוף בהלימה עם הנשמה שלי, למה שהחיים ימשיכו לתת לי כאפות? למה שההיסטוריה תחזור על עצמה? למה כשאני נמצאת במקום בחיי בו אני יודעת שאני מסוגלת לעזור לאנשים ולהביל אותם למקומות טובים וגבוהים יותר בחיים שלהם, באמצעות כלים שיעזרו להם לשנות את חייהם לנצח, למה שלא אצליח לשחזר את העקרונות שהובילו אותי להצלחה בתחומים אחרים, וליישם אותם גם הפעם, כדי לייצר עבור עצמי הצלחה נוספת?
האמת? אני חייבת להודות שלהיזכר באותם דברים שכן עבדו לי, באנשים שכבר עזרתי להם לשנות את חייהם, והמחשבה על כך שניתן לשחזר כל הצלחה, מפרקים את סף הלחץ שאני נתונה לו מכך שאני מרגישה שאני עומדת במקום. מכך שאני מרגישה שהפחדים הם אלה ששולטים בי, ולא אני בהם.
אני מרגישה שאני מחזיקה ברתמות הבטיחות שלי חזק מדי. סומכת בכל לבי על רשת הבטחון שתמנע ממני ליפול. הרשת שמזכירה לי שיש לי עוד כישורים ועוד דברים לעשות בחיי אם להגשים את הייעוד שלי לא יעבוד.
אבל אותה הרשת היא למעשה המחסום שלי. אני כל כך עסוקה בלוודא שהרשת עדיין שם, שאני שוכחת שהמטרה היא לבצע תרגילי אקרובטיקה מטורפים ויוצאי דופן באוויר, ולא להתרכז בלהיזהר מהנפילה. הרי אף אחד לא זוכר את אלה שנזהרו מהנפילה. הם נמחקים בין דפי ההיסטוריה. ואני מסרבת להימנות עם אותם נזהרים.
2. הפחד מכישלון
אני שומעת על המצליחנים שקמו מכלום. שהשקיעו כספים שלא היו להם כדי להגשים את החלום. שעזבו עבודה מצליחה וקבועה בהייטק ופתחו את הבוטיק שהם תמיד רצו (למה תמיד זה הייטק? למה אף אחד לא עוזב חיים רגילים כדי לכבוש את העולם? למה אני שומעת רק סיפורים עם גב כלכלי איתן שיכול לאפשר להכל לקרות?)
רגע. סיון, עצרי.
את שואלת את השאלות הלא נכונות.
האנרגיה הרי זורמת לאן שתשומת הלב מופנית, ואת כרגע מפנה את כל תשומת הלב שלך לאור הזרקורים של המצליחנים, ולנסיבות שגרמו להם להצליח, ולכמה שאת חסרה את הנסיבות האלה ולכן לך זה לא יקרה. את יוצרת עוד מאותו הדבר.
זה הזמן לשנות את המיקוד, להחליט בעצמך לאן תרצי שהאנרגיה תזרום.
זה הזמן למסגור מחדש, להחלפת מיקוד השאלות המעכבות בשאלות מקדמות:
איך אפשר לפרוש כנפיים ולהגשים את החלום שלי גם אם אני לא מגיעה מהייטק?
מי אמר שאנשים לא עוזבים חיים רגילים כדי לכבוש את העולם?
איך גם אני יכולה לכבוש את העולם?
איך אני, בלי גב כלכלי איתן, יכולה להיות הסיפור הבא שאנשים ישמעו עליו?
מי אמר שצריך גב כלכלי איתן בשביל שזה יקרה?
3. הפחד מלשחרר את הפחד
זה נכון שרוב הזמן, ביומיום שלי, אני ממוקדת במטרות שלי, ואני מרגישה שאני בעשיה שכן תקדם אותי אל עבר הגשמת המטרות שלי, אבל מבחן התוצאה אומר שאני זזה בקצב איטי יותר משהייתי רוצה.
אני משתדלת להזכיר לעצמי שלכל התנהגות שלי ישנה כוונה חיובית, ושיש לי רווח סמוי כלשהו מלא להתקדם מהר כמו שהייתי רוצה. יש לי אינטרס ברור ומובהק מלא לוותר על הפחד, מלא לשעוט בכל הכוח אל עבר המטרה. אחרת- מזמן כבר הייתי משנה את ההתנהגות הזו.
מהו אותו רווח? מה לעזאזל יוצא לי מלפחד מההתקדמות אל עבר המטרות שלי? כאן הגלגל חוזר- הפחד מכישלון והפחד מחזרה על דפוסים שליליים.
מכיוון שהמוח שלנו נשאר מאוד דומה למבנה שהיה לו כשברחנו מנמרים וישנו במערות, המוח ההישרדותי שלנו רואה בכל שינוי בחיינו כסכנה:
מה אם לא אצליח להגשים את החלומות שלי?
מה אם לא אצליח להרוויח כמו שאני רוצה?
(מה אם לא אצליח להפסיק לעשן, לרדת במשקל? מה אם אתחיל עם הבחורה והיא תדחה אותי? כל אחד בתחומי החיים שחשובים לו)
מה שאפשר לעשות במקרה שעולות השאלות המלחיצות הללו, הוא כן להמשיך להתקדם ולא לתת להן לעצור אותי במקום.
איך?
בצעדי תינוק קטנים, בהצלחות קטנות, ובעזרה מהאנשים הנכונים.
בלקחת את תכנית העל שלי, לפרק אותה לתכנית שנתית, חצי שנתית, חודשית, שבועית ויומית. לפרוט אותה למשימות ותתי משימות מדידות והגיוניות ביחס ללוח הזמנים שלי ולמשאבים שזמינים לי כרגע, להציב דד ליין לכל אחת מהן, ולא פחות חשוב, לראות במי אני יכולה להיעזר כדי לקדם אותן.
אז התחלתי לעשות את כל אלה, ואני בעיצומו של תהליך פירוק החלום הגדול שלי למשימות יומיומיות אפשריות, אני נעזרת באנשים הנכונים סביבי כדי לאפשר לזה לקרות, כי אני מאמינה ויודעת שהפעם ההיסטוריה לא תחזור על עצמה. הפעם אני במקום שמדויק לי, שיכול לשנות לאנשים את החיים, ועל כן, אני אצליח.
אם הייתם רוצים לעבור איתי תהליך דומה בעצמכם, תהליך קצר וממוקד שיחלק את החלום הגדול לתכנית פעולה ישימה וממשית, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ויחד נוודא שהשנה זה קורה גם לכם!
מזמינה אתכם לשתף באהבה את הפוסט, ולהצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו להשראה, מוטיבציה והעצמה נוספות.