top of page
  • Writer's pictureSivan Ganzi

הצעדים הראשונים לשילוב חוקי היקום ביומיום


מהם חוקי היקום? כיצד ניתן לגרום להם לפעול לטובתנו?

בשנים האחרונות, כחלק מההתפתחות הרוחנית שלי, התחלתי להתעניין, לקרוא וללמוד על כל מיני נושאים- אנרגיה, תדרים, על היקום כשותף מלא שלנו ביצירת המציאות שנרצה, ועוד.

בתוך החקירה המתמדת שלי אודות תדר השפע, והיקום ככוח בלתי נתפס שקיים הרבה מעבר להישג הפיזי שלנו, הבנתי שיש כמה דברים שתמיד חוזרים על עצמם. ממש חוקים, כמו חוקי הפיזיקה. קחו למשל את חוק הכבידה, שחל תמיד ובכל מקום:

אני אחזיק משהו באוויר, ואז אני אעזוב אותו, והמגנטיות של כדור הארץ תמיד תמשוך אותו. הוא תמיד יפול, גם אם ממש לא נרצה.

בדיוק כך ישנם חוקים נוספים, שפועלים על כולנו, אם נרצה ואם לא. ברגע שנחשפים אל החוקים האלה, ובוחנים אותם, רואים שהם עובדים גם כשממש מסרבים לשתף איתם פעולה. לכן, להבין את החוקים הללו וללכת איתם ולא נגדם (כלומר לנקוט פעולות אקטיביות שתואמות את הידע שיש לנו אודות אותם חוקים), יכול לקצר לנו את הדרך פלאים אל עבר השגת הרצונות שלנו.

יש מספר חוקים כאלה, ואני עוד ארחיב על כולם בהמשך, אבל אני רוצה להתמקד היום בשניים מתוכם, חוק המשיכה וחוק המגדר.

חוק המשיכה, או: מה שמתמקדים בו- גדל/ דומה מושך דומה

כולנו מכירים את המצבים בהם אנחנו רוצים לקנות רכב מסוים, ופתאום אנחנו מתחילים לראות אותו בכל מקום, או לרצות להיכנס להריון ולראות רק נשים הריוניות בכל מקום, פשוט כי מה שאנחנו מתמקדים בו- גדל.

הרעיון דומה לשימוש בזכוכית מגדלת ואור השמש. אנחנו לוקחים את כל האנרגיה הדרושה לנו ליצירה של משהו, נניח אור השמש כדי לייצר אש, וממקדים אותה במקום ובזמן הנכונים, כלומר בעזרת זכוכית מגדלת על נייר. ואז מתקבלת התוצאה הרצויה לנו. לקחנו אנרגיה, מיקדנו אותה על הדבר הנכון, וקיבלנו את התוצאות הרצויות. אם הייתי מכוונת זכוכית מגדלת ללא השמש הישירה, סביר שלא היה קורה כלום.

גם האנרגיה הנכונה, גם הפעולה האקטיבית של המיקוד שלה, וגם המקום הנכון לכוון אותה אליו, כל אלה יחד לוקחים חלק בהצלחה.

בהקשר של תודעת מחסור ("אין לי מספיק כסף/ זמן/ השכלה בשביל זה..."), המשמעות היא לקחת זכוכית מגדלת ולהתמקד בכל הדברים הלא נכונים, ואני תיכף אסביר.

בהקשר הזה, השפה בה נשתמש תהיה גורם מאוד מכריע לגבי מה שיקרה במציאות. להגיד "אני חולה" מושך חולי, ולכן אם אני רוצה להבריא, אני אומרת לעצמי משפטים של בריאות ("אני מרגישה טוב", "הגוף שלי בריא ומתחזק מיום ליום"), אני מוצאת דברים בגוף שלי שכרגע פועלים טוב או לא כואבים, ואומרת למשל "איזה יופי שהרגליים שלי מתפקדות מושלם!" ועוד.

לפני כשנה הרגשתי שממש אין לי זמן לכלום. כל רעיון חדש נדחה על הסף. לא הצלחתי להגיע למשימות שהיו חשובות לי, גם אם מדובר על לקרוא ספר שרציתי, או אפילו לראות איזו סדרה מיותרת בטלוויזיה. אין לי זמן לזה.

ואז הבנתי שאני מכוונת זכוכית מגדלת על תודעת מחסור הזמן שלי ושאני עושה לעצמי עוול משמעותי. באותו רגע, שיניתי את מסך הנעילה שלי בטלפון, וכתבתי שם משפט: יש לך זמן. מאז, בכל פעם שאני מסתכלת על הטלפון, גם כדי לבדוק מה השעה, אני רואה ונזכרת שיש לי זמן. באורח פלא, פתאום התחיל להיות לי זמן לדברים. מצאתי את החלונות הקטנים האלה להספיק יותר, התחלתי להאזין לספרי שמע תוך כדי ביצוע פעולות אחרות, ואיכשהו, הכל הסתדר כך שמצאתי את הזמן הדרוש לי לעשות הכל.

חוק המגדר או חוק ההבשלה

כמו שעל מנת להפיץ זנים של פרחים, דרושים בטבע אבקנים גם מצמח זכר וגם מצמח נקבה, כך לכל רעיון, רצון או תכנית, דרושה גם אנרגיה זכרית וגם אנרגיה נקבית. בואו נפרש את זה באמצעות דוגמה.

למשל, שני בני זוג שמתלבטים לגבי המשך הקריירה של אחד מהם: בשיחה יש תמיד צד אחד שמדבר וצד אחד שמקשיב, ואז התפקידים יכולים להתחלף- מי שדיבר- מקשיב, ומי שהקשיב מדבר. כך יכולה להתפתח סוג של "תכנית פעולה" שרוקמים שני בני הזוג לגבי קריירה, כאשר האנרגיה הזכרית, הנתינה, היא הדיבור, והאנרגיה הנקבית, הקבלה, היא ההקשבה- לא משנה מי מהצדדים מקיים איזו מהאנרגיות בכל רגע נתון. במידה ושני הצדדים שותקים או מדברים בו זמנית, לא יתפתח שום דבר. כל צד צריך לקחת תפקיד כלשהו בכל רגע נתון על מנת לפתח ולהבשיל תהליכים ורעיונות.

לכן, כל רעיון שנרצה לממש, ממש כמו הפצת פרחים בטבע, צריך תקופת "הבשלה" בה שני סוגי האנרגיה משתלבים ביחד, ונוצר גרעין שאותו אפשר לפתח.

פעם עשיתי ניסוי עם שני ראשי סלרי. תקעתי בהם קיסמים והנחתי אותם מעל צנצנות מים, לראות איך הם מנביטים את עצמם מחדש. אחד מראשי הסלרי שיתף פעולה כבר למחרת, והשני, דווקא הגדול מביניהם, לא ממש.

אם הייתי מסתכלת מקרוב, יכולתי לראות שבין הגבעולים שחתכתי, מבצבץ משהו ירוק קטנטן, אבל הוא כאילו היה תקוע שם במשך כמעט שבוע וסירב לצאת. הראש הקטן יותר התחיל להתפתח ולטפס, והראש הגדול ממש לא זז. היו רגעים שבהם חשבתי לוותר על הגדול ולזרוק אותו לפח, כי הוא לא עמד בקצב, והוא לא עשה את הדבר היחיד שציפיתי ממנו לעשות- לנבוט ולהתפתח.

אבל הידיעה על חוק ההבשלה אמרה לי לתת לו עוד זמן. ראיתי את הפוטנציאל שקיים בו ולא יכולתי לוותר על להמשיך לנסות. ואז חשבתי שאולי הוא קצת גדול מדי לצנצנת שבה הנחתי אותו, והעברתי אותו אל כוס מים עם פתח רחב יותר. מילאתי עוד קצת מים, והמשכתי בחיי.

הזינוק בצמיחה שלו היה כמעט בין-לילה. הוא עקף בסיבוב את ראש הסלרי הקטן יותר, והתפתח משמעותית יותר ממנו.

מכאן אפשר להבין כמה חוק ההבשלה חשוב, אבל גם כאן צריכה להינקט פעולה שתעזור לדברים לצאת אל הפועל. אם נשב ונחכה כל היום לכך שנקבל את התוצאות הרצויות שלנו מבלי ללמוד מנסיון העבר ולחשוב איך נוכל לשפר בעתיד, אנחנו נמשיך לקבל את אותן תוצאות שוב ושוב. ההמתנה היא האנרגיה הנקבית, ונקיטת הפעולה שתאפשר את השינוי היא האנרגיה הזכרית. שימוש בשתי האנרגיות יחד הוא מה שאיפשר לתוצאות להגיע.

באילו מקומות בחייכם הבחנתם שמה שהתמקדתם בו פשוט גדל?

במידה ותאפשרו לעצמכם לקבל את חוקי היקום הללו כחלק מהמציאות שלכם,

מה יתאפשר לכם בחיים?

איך תוכלו להשתמש בחוקים הללו כדי לצאת מתקיעות או לייצר הצלחות?

מוזמנים לכתוב לי על כך בקבוצת הפייסבוק שלנו.

אני מאחלת לכם שנה של יצירת מציאות של שפע בכל התחומים, ומקווה לתת לכם באמצעות הבלוג והתכנים שלי את שלל הכלים שיאפשרו לכם את המשאבים לעשות זאת :)

ואם, כמובן, הרגשתם שהפוסט עזר לכם, והוא יכול לעזור לאנשים נוספים סביבכם, אתם מוזמנים באהבה לשתף אותו הלאה.

bottom of page