השאלות שיעזרו לכם לצאת מתקיעות

לפני כמה פוסטים דיברתי על כך שאם אני מרגישה שאין לי זמן לעשות משהו שיכול לקדם אותי, ישנה דרך ליצור עוד זמן בכל יום, על ידי הגדרה ברורה של למה אני רוצה להשיג את התוצאה הזו. הבנה של הלמה האמיתי שלי יכול לגרום לי להבין את החשיבות העמוקה של הפעולות הללו עבורי, ועל ידי כך, פתאום אפשר לראות באופן טבעי חלונות זמן שבהם יתאפשר לי לעשות זאת.

בפוסט נפרד דיברתי על כך שלמרות שלפעמים אנחנו יודעים בדיוק למה כדאי לנו למצוא יותר זמן לאותם דברים, ולפעמים אנחנו אפילו מאוד רוצים להשיג אותם, יש לנו רווח סמוי כלשהו מהעובדה שאנחנו עדיין לא משיגים אותם, וכל עוד הרווח שלנו מלא לפעול גדול לפחות כמו הרווח שלנו מלפעול, אנחנו פשוט לא נצליח להתקדם ליצירת שינוי.

כך למשל אדם שנמצא במצב כלכלי קשה, יודע שאם הוא ירד במשקל, הוא יצטרך לקנות בגדים חדשים למידתו החדשה, ואולי אין לו כסף לכך, "יעדיף" (בתת המודע, כמובן) לא לרדת במשקל, כדי להגן על עצמו מהצורך בהוצאה הכלכלית הכרוכה בלהיות רזה יותר.

אז לאחר שמצאנו למה אנחנו רוצים לעשות משהו, ולאחר שאפילו הבנו מה מונע מאיתנו להשיג אותו, מה אפשר לעשות?

בגדול, התשובה היא למצוא את הדרך להמשיך להרוויח את מה שאנחנו מרוויחים מ-לא להשיג את המטרה, תוך כדי התקדמות למען ההשגה שלה. איך עושים זאת בפועל?

לאחר שנענה על השאלות ליצירת זמן ועל שאלון "למה לא", נוכל להוסיף להן מספר שאלות נוספות:

1. למה חשוב לי לפעול? (שאלות ליצירת זמן)

2. למה חשוב לי לא לפעול? (שאלון "למה לא")

3. מה יקרה אם אני אדמיין שלפעול כבר עכשיו כן אפשרי לי?

4. מה אני יכולה לעשות כבר עכשיו, בתנאים ובנסיבות של היום, כדי כן לפעול?

5. איך אוכל לשמר את הרווח שכרוך בלא לפעול במידה ואני בכל זאת פועלת?

מוזמנים להוציא דף ועט (או לפתוח מסמך וורד) ולבחון את השאלות במקביל אלי. אני בינתיים אתן דוגמה על עצמי מהחיים שלי: אני רוצה לבשל יותר בבית ולאכול פחות בחוץ.

1. למה חשוב לי לפעול?

• כי כך אוכל להגביה את אורח החיים הבריא של הבית, ונחסוך כמויות מכובדות של כסף שיוכלו אפילו לשמש אותנו להתפתחות אישית ועסקית.

• כי מלבדי, אני אוכל לשפר גם את חייו של בן הזוג המקסים שלי, שיוכל לאכול אוכל בריא, מגוון ומעניין יותר.

2. למה חשוב לי לא לפעול?

התירוץ הרשמי שמנע ממני לפעול הוא שאין לי זמן, אבל אני מרגישה שזה יותר עמוק מזה. אני גם לא אוהבת לבשל, אבל זה יותר עמוק גם מזה.

ובתכלס, אם אני רוצה להיות הכי כנה שיש, אני לא אוהבת את תפקיד הבשלנית, אף פעם לא ראיתי את חיי הבוגרים בתור זאת שמבשלת אלא בתור זאת שיוצאת לאכול בחוץ, ואני חושבת שבמערכת האמונות שלי לגבי הזהות שלי, המושג "בשלנית" לא מתיישב לי טוב עם הגדרת העצמי שלי, ממש כמו ש"קומיקאית" זה לא אני, וגם "צינית" זה לא אני.

וואו. זה היה חתיכת אסימון.

עכשיו כשאני חושבת על זה, ומבינה שהבעיה שלי כרוכה מאוד חזק בעובדה שאני מרגישה ש"בשלנית" זה לא חלק מהזהות שלי. אני מבינה שכל עוד אני לא אפתור את עניין הזהות שלי לגבי בישול, אני יכולה למצוא את כל הדרכים ואת כל הצידוקים ללמה ואיך אני כן צריכה להתחיל לבשל יותר בבית- ובכל זאת לא יקרה כאן שום שינוי. כל עוד אני לא מבשלת, אני ממשיכה לשמר את הזהות שלי כמישהי שהיא לא בשלנית, וזה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, כי מה שקורה בחיים שלי הולם את הזהות שפיתחתי לעצמי.

בשלב הזה של כתיבת הפוסט פשוט עצרתי לרגע. מה שקרה כאן היה גדול יותר משציפיתי. לא חשבתי שהעובדה שאני לא מבשלת הרבה בבית קשורה לרמת הזהות שלי, לאיך שאני רואה את עצמי כאדם. לרגע לא תיארתי לעצמי שדוגמה פשוטה כזאת מכילה בתוכה עומק שמגיע עד לשאלת "מי אני". מעניין!

לוקחת אוויר, ממשיכה בכתיבת הפוסט. בואו נראה לאן הוא יקח אותי.

3. מה יקרה אם אני אדמיין שלפעול כבר עכשיו כן אפשרי לי?

אני בטוחה שתחושת הערך העצמי שלי תעלה. אני ארגיש ש"ניצחתי את המערכת". עם זאת, אני חוששת שכל עוד אני לא משנה את האמונה שלי לגבי הבישול, אני ארגיש פספוס של הזמן שלי, אבל לפחות התוצאה הטובה של לבשל בבית כן תגיע.

לפעמים לעבוד על משהו בצורה טכנית וחיצונית יכול לייצר השפעה כלפי פנים. אם אני מאמינה שאני נהגת גרועה, ואני מייצרת לעצמי מספר רב של חוויות נהיגה חיוביות שלי, יכול להיות שהאמונה שלי לגבי היותי נהגת גרועה תלך ותתפרק- ואותו הדבר חל כאן. יכול להיות שעל ידי בישול מהיר, מגוון וטעים מספר פעמים ברצף, אני כן אוכל להרגיש שאני גם בשלנית.

4. מה אני יכולה לעשות כבר עכשיו, בתנאים ובנסיבות של היום, כדי כן לפעול?

כתיבת התשובה לשאלה הקודמת גרמה לי (כמובן) לאי נוחות, כי המחשבה על להרגיש בנוח עם העובדה שאני בשלנית עושה לי לא נעים. לא בטוח שטבעי ונכון לי להרגיש שאני בשלנית, אבל יכול להיות שאני רק צריכה להבין שלהיות בשלנית לא אומר שאני לא קרייריסטית, או לא עצמאית, או עקרת בית. זה רק אומר שאני בשלנית.

אז מה שאני כן יכולה לעשות בתנאים של היום (התנגדות ממש פיזית לבישול) כדי כן לפעול, הוא לשבת ולהבין מה זה אומר מבחינתי להיות בשלנית, ולשאול את עצמי האם כל זה באמת נכון. אולי פירוק המשמעות של "בשלנית" יעזור לי לבשל יותר.

5. איך אוכל לשמר את הרווח שכרוך בלא לפעול במידה ואני פועלת?

שאלת מיליון הדולר. אני מרגישה שהיא המשך ישיר של השאלה הקודמת. אולי אם אני אבין שלבשל לא אומר להיות בשלנית, ושלהיות בשלנית לא אומר להיות פחות ממה שאני היום אלא יותר, ההרגשה שלי לגבי הבישול תוכל להשתנות, ומכאן יוכל לבוא השינוי האמיתי.

חפשו לכם דוגמה פשוטה, ונסו להתמודד עם השאלות הללו בעצמכם (זהירות- זה מאוד לא קל, ומנסיון, פתאום תיזכרו במלא דברים אחרים שנורא דחוף לכם לעשות- העיקר לא להתמודד עם זה...).

חג סוכות שמח :)