לפעמים, ההשלכות של המעשים שלנו כלפי עצמנו הן חמורות, והן לא תמיד לטובתנו, בין אם מדובר במעשים "רעים" באופן מובהק כמו אכילה כפייתית, הימנעות מאכילה, עישון והימורים, ובין אם מדובר בהתנהגויות יומיומיות ופשוטות יותר, שמאפיינות רבים מבינינו, כמו דחיינות, עצלנות ופחד מדחיה.
במידה וחוויתם לפחות התנהגות אחת מהמצוינות כאן, יכול להיות שהרגשתם כלפי עצמכם רגשות מאוד שליליים לאחר המעשה, רגשות שמלווים במשפטי האשמה כמו "איך שוב לא שלטתי בעצמי ואכלתי כמו בהמה?", או "למה לא פשוט ניגשתי אל הבחורה ההיא והתחלתי לדבר איתה? מה כבר היה יכול להיות?"
המשפטים האלה מלווים בתחושה כללית של "למה אני שוב הורס לעצמי", או "אני כל הזמן תוקעת לעצמי מקלות בגלגלים". אבל האמת היא אחת ופשוטה- אין דבר כזה "יצר הרס עצמי". זה פשוט לא קיים בנו.
אנחנו נולדים טהורים לעולם הזה, סופגים ומפתחים את ההתנהגויות והאופי שלנו על פי מה שאנחנו חווים מהסביבה ואיך שאנחנו מפרשים זאת. באף אחד מהמקרים, גם של אנשים שמזיקים לעצמם באופן קיצוני יותר מלהשאיר את הכלים בכיור למחר בבוקר או לאכול עוד פרוסת עוגה, לא מדובר על יצר הרס עצמי- ואפילו להיפך.
אני רוצה שרק לצורך קריאת הפוסט הזה, נצא מתוך נקודת הנחה, שבכל רגע נתון- אנחנו עושים עבור עצמנו את הכי טוב שאפשר, עם המשאבים שקיימים לנו באותו רגע. אני יודעת שלחלקכם יהיה קשה לקבל את מה שכתבתי כאן, כי איך יכול להיות שבמצב שבו אני רוצה זוגיות, אני פשוט לא עושה שום דבר אקטיבי לגבי זה, וגם כשמתחילים איתי, אני מסרב לשתף פעולה וישר מחפש למה זה לא יעבוד? מה זה כן אם לא הרס עצמי?
אם תרצו, תוכלו לאחר קריאת הפוסט להמשיך להחזיק באמונה שאנחנו לא תמיד עושים עבור עצמנו את הכי טוב שאפשר עם המשאבים שנתונים לנו באותו רגע, אבל לצורך קריאת הפוסט, בואו נעמיד פנים שזה אפשרי.
הנפש של כל אחד מאיתנו מורכבת מחלקים, שכל אחד מהם תופס פיקוד ברגע מסוים. למשל, קיים בנו חלק שאחראי על הבריאות שלנו, חלק יצירתי שפותר בעיות ובורא וממציא, חלק שמוודא שאנחנו מקבלים אהבה, חלק שאחראי להתפתחות האישית שלנו (הוא בדרך כלל שמח כשאתם קוראים את הבלוג שלי ;) ) ועוד. קחו לדוגמה את הסרט "הקול בראש" של דיסני- פיקסאר, הוא ממחיש את זה בצורה מאוד יפה.
העניין הוא, שגם לחלקים בנו שאחראיים על התנהגויות רעות או מזיקות, יש איזושהי כוונה חיובית עבורנו. הם עוזרים לנו לעשות עבור עצמנו את הכי טוב- ברגע בו הפעולה מתרחשת, ועם המשאבים שנתונים לנו באותו זמן.
למשל, בפוסט הקודם דיברנו על איך לא לדאוג מכל דבר. לפני קריאת הפוסט וחזרה על המשימה שניתנה בו, אני מאמינה שחלקכם הייתם דואגים באופן אוטומטי, למרות שזה אולי הוביל להתנהגויות שונות שלא יעילות לכם. אבל לאחר החשיפה לטכניקה להפחתת סף הדאגה, תוכלו לתרגל אותה, יהיו לכם משאבים נוספים להתמודד עם סיטואציות מדאיגות, ותהיה קיימת עבורכם עוד אפשרות לבחירה לגבי ההתנהגות שהכי טובה לכם באותו רגע. שוב, כי אנחנו תמיד עושים עבור עצמנו את הכי טוב בכל סיטואציה, עם המשאבים שקיימים לרשותנו.
לכן, קודם כל, ברגע שאנחנו מזהים התנהגות מזיקה שלנו כלפי עצמנו (והתכנסנו הרי כדי לשנות דפוסים ישנים ולא אפקטיביים ולהפוך אותם להרגלים חדשים ומקדמים), כדאי לעצור, להתעכב על זה רגע- ולהגיד לעצמנו תודה.
תודה לחלק בי שחיפש בכל ספריית המוח את הפתרון הכי טוב עבורי- ומצא. גם אם הפתרון הזה הוא כרגע להדליק עוד סיגריה או לאכול שוקולד.
(אין מה להיבהל מכך שלא שמתם לב שהחלק הזה חיפש פתרון, ולא הדליק ישר את הסיגריה או אכל שוקולד באוטומט. זה קורה בתת המודע)
אתם אולי שואלים את עצמכם איך אפשר "להרגיע את החלק הזה", לתת לו את מה שהוא מבקש עבורי, ובכל זאת להתקדם לכיוון המטרות שלי, ולהפסיק התנהגויות רעות?
הרעיון הוא למצוא מה החלק הזה מנסה לתת לי, איך הוא רוצה לעזור לי (שוב, כי יש לו כוונה חיובית), ומכאן- לנסות למצוא פתרונות חלופיים. כמה דוגמאות:
מה אני עושה כשמשעמם לי במקום לפתוח את המקרר?
מה אני עושה כשאני רוצה הפסקה במקום להדליק סיגריה?
מה אני עושה כשאני פוחד להיפגע במקום לחבל במערכות היחסים שלי?
מה אני עושה כשאני רוצה מילה טובה או תשומת לב במקום להציק לצד השני?
מה אני עושה כשאני עצובה במקום ללכת לישון?
ועכשיו בונוס-
רוצים שאעזור לכם לאתר את הכוונה החיובית מאחורי התנהגות מזיקה כלשהי, ושנמצא עבורכם פתרונות חלופיים לאותה כוונה, כדי שתוכלו להתקדם אל עבר המטרות שלכם?
כתבו בקבוצת הפייסבוק של הבלוג "אני מוכן/ה לעשות שינוי", והיכנסו להגרלת פגישת מתנה איתי תוך שימוש בטכניקת NLP עוצמתית לשינוי התנהגות מזיקה! הולכים להיות 3 זוכים, והפגישות יתקיימו בתל אביב. אודיע על הזוכים בפוסט הבא.
אז- מי מכם רוצה לקחת את חייו צעד אחד קדימה?